פייק ניוז (או בעברית “ידיעות כזב”) היא פרסום מכוון של מידע בלתי מדויק חלקית או מסולף לחלוטין.
ממתי קיים פייק ניוז?
הבה וננסח מחדש את השאלה: ממתי אנשים משקרים?
כידוע, בספר שמות, פרק כ’, מפורטים עשרת הדברות. הדבר התשיעי הינו “לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר”, ופירושו הוא איסור למסור עדות שקר.
העובדה שאיסור זה הוזכר מעידה על כך שאנשים נהגו לשקר גם בתקופה קדומה, ולמעשה יש הגורסים כי בני-אדם משקרים מאז שקיימת תקשורת של שפה ביניהם.
אז מה השתנה בימינו אנו?
הנטייה של חלק מן האנשים לשקר היא לא חדשה, כאמור.
מה שהתחדש הוא הפלטפורמות דרכן ניתן להפיץ שקרים, והכוונה העיקרית היא לאינטרנט.
אינטרנט הינו “גן-עדן” עבור שקרנים, בשל מספר סיבות:
- פשטות העלאת תוכן וקלות העברת תוכן: כדי להעלות מידע לאינטרנט, יש צורך רק במחשב ביתי, או בטאבלט, או בטלפון חכם. זה הכול. אין צורך לצאת מן הבית, ואין צורך בשום ידע טכנולוגי מיוחד. לאחר שהתוכן הועלה, קל מאד “לשתף” אותו וגם לעשות לו “לייק”.
- אנונימיות: קל מאד לפתוח חשבון ברשת חברתית, בלי לחשוף פרטים מזהים. ואמנם, בדיקות מוכיחות כי חלק ניכר מן החשבונות ברשתות החברתיות הינם מזויפים, כלומר הפרופיל המוצג אינו אמיתי. כאשר אנשים אינם מחויבים לחשוף את זהותם האמיתית, רבים מרשים לעצמם להשתלח באחרים ככל העולה על רוחם, משום שהם יודעים כי יהיה קשה להגיע אליהם או לתבוע אותם.
- רוח גבית מן הרשתות החברתיות עצמן: הסרט “הדילמה החברתית” (The Social Dilemma) אשר יצא לאקרנים בשנת 2020, הוא סרט דוקומנטרי בו מתראיינים בכירים לשעבר בחברות ענק כגון גוגל, פייסבוק, טוויטר ועוד. אחד הטיעונים המרכזיים בסרט הוא שהיות שמקור ההכנסה העיקרי של החברות הללו מגיע ממפרסמים, הם מפתחים אלגוריתמים ממוחשבים אשר מטרתם למשוך כמה שיותר גולשים, ואחת הדרכים לעשות זאת היא להפיץ טוב יותר ידיעות כזב, כתבות “צהובות” וסנסציוניות, ופוסטים קיצוניים אשר רק מעודדים קיטוב בין אנשים.
וינסטון צ’רצ’יל, ראש הממשלה הבריטי במלחמת העולם השנייה אמר כי “עד שהאמת לובשת את מכנסיה, השקר מקיף כבר חצי עולם”. אמירה זו נבחנה באופן מדעי במחקר1 שנערך באוניברסיטת MIT (בוסטון, ארה”ב), בו נבדקו מעל 126,000 ידיעות ברשת החברתית “טוויטר” שפורסמו בשנים 2006-2017, והתברר כי אכן ידיעות כזב הופצו מהר יותר, עמוק יותר, ורחוק יותר בהשוואה לידיעות אמת, וההבדלים היו ניכרים מאד.
1The spread of true and false news online, S Vosoughi, D Roy, S Aral – Science, 2018
מהם הנזקים שנגרמים בשל פייק ניוז?
מי שסבור כי פייק ניוז זה רק “קצת רכילות זולה” – טועה לחלוטין.
לתופעת הפייק ניוז ישנן מספר השלכות קשות ועמוקות, כפי שנראה מיד.
שחיקה גורפת של אמון הציבור
נזכיר כאן בקצרה את המשל הוותיק “זאב, זאב”.
רועה צאן החליט “למתוח” את תושבי הכפר שלו. הוא התייצב בכיכר הכפר תוך שהוא צועק בקול רם “זאב, זאב! זאב תוקף את הכבשים שלי!”, ואכן תושבי הכפר מיהרו אחריו, מצוידים בכלי נשק, אל המקום בו רעה עדר הכבשים, רק כדי להיווכח כי האיש שיקר. כעבור זמן מה, הרועה חזר על התרגיל, ועדיין היו כמה אנשים שהאמינו והלכו אחריו, רק כדי לגלות שהוא סידר אותם שוב. כעבור זמן, זאב אמיתי תקף את עדר הכבשים, אלא שהפעם כל ניסיונותיו של הרועה לגייס את תושבי הכפר כדי לעזור לו – עלו בתוהו, והרועה נאלץ לצפות בכבשים שלו נטרפות על-ידי הזאב.
הנמשל: מי שמשקר, שלא יופתע אם מפסיקים להאמין לו.
הנזק בידיעות הכזב אינו מצטמצם לחוסר האמון במי שפרסם ידיעות כאלה (אשר לעתים כלל לא ברור מיהו), אלא הוא רחב בהרבה: מרוב פרסומים שקריים, רבים מפסיקים לסמוך על פרסומים מכל מקור שהוא, וכאשר גורמים מוסמכים ואמינים מפרסמים ידיעות אמת בעלות חשיבות ציבורית רבה, יש המסרבים לקבלן כמידע אמין.
גירוי להתנהגות שגויה
- נוכלות: רבים מקבלים (לתיבת האימייל שלהם, או בוואטסאפ וכו’) הודעות על “בעיה בכרטיס האשראי שלהם”, והם מתבקשים ללחוץ על קישור מצורף, או להתקשר למספר טלפון כלשהו, כדי להסדיר את העניין. המטרה היא כמובן לחלץ מן האדם את פרטי כרטיס האשראי שלו בדרך נבזית, וברגע שהנוכלים משיגים את הפרטים הדרושים, הם מתחילים לבצע רכישות “על חשבון הברון”.
- זריעת פאניקה בציבור: למשל, שתילת הודעה כוזבת על כך שמוצר מזון מסוים הינו מזוהם בחיידקים. הדבר צפוי לגרום לאנשים להימנע מלרכוש את המוצר, גם אם היו רגילים לכך, ואף להחזיר מוצרים שנקנו בחזרה לחנויות. הדבר צפוי להסב נזקים כלכליים כבדים לחברה היצרנית.
מניעת התנהגות נכונה
אחת הדוגמאות הקלאסיות היא מסע ההכפשה שמנהלים מתנגדי החיסונים.
חיסונים כנגד מחלות זיהומיות, ובכלל זה לחיסונים כנגד נגיף הקורונה, מצמצמים דרסטית תחלואה ותמותה, מה שהודגם באינספור מחקרים מדעיים. עם זאת, יש אנשים אשר “הדת שלהם” היא לשנוא חיסונים, ולכן מבחינתם החיסונים הם תמיד בלתי יעילים וגם מזיקים, אפילו בטרם פותחו! לא זו בלבד שאנשים כאלו מתעלמים מנתונים עובדתיים, אלא שהם בודים נתונים מסולפים, ומפיצים אותם, בעיקר באינטרנט, כתעמולה זולה וארסית.
בבדיקה2 אשר ערך ארגון ללא מטרת רווח כנגד הסתה דיגיטלית, ה-Center for Countering Digital Hate (CCDH), נתגלו ממצאים מטרידים: 73% מן המידע השקרי על חיסונים בפייסבוק וכ- 17% מן המידע השקרי על חיסונים בטוויטר, מקורו ב-12 אנשים בלבד! במילים אחרות, קבוצה קטנה מאד של מתנגדי חיסונים הצליחה להרעיל הרבה מאד בארות.
2The Disinformation Dozen – Why platforms must act on twelve leading online anti-vaxxers, Center for Countering Digital Hate (CCDH), 24 March 2020.
כיצד להבחין בין ידיעות כזב לבין ידיעות אמת?
כולם שונאים ש”מאכילים אותם לוקשים”, כלומר אף אחד לא רוצה ליפול קורבן לשקר, וכל אדם היה רוצה לדעת את האמת.
אילו הייתה אפליקציה המאפשרת להבחין בוודאות גמורה בין אמת לשקר, האם יש מי שלא היה רוצה להשתמש בה?
הבשורות הרעות הן שעדיין אין אפליקציה כזו בשימוש.
הבשורות הטובות הן שלידיעות כזב יש סממנים מחשידים. אמנם אין סממן אחד ויחיד על-פיו ניתן לקבוע בוודאות שזו ידיעת כזב, אך קיומם של מספר סממנים בו-זמנית מחשיד עד מאד שלפניכם מידע אשר בשקר יסודו ומומלץ מאד להתרחק ממנו.
אז, שנתחיל?
- מקור בלתי מהימן:
“מקור” הוא אתר אינטרנט או חשבון ברשת החברתית.
אתרים של משרדי ממשלה, גופים ציבוריים גדולים, איגודים מקצועיים – נחשבים למקורות מהימנים. גם אתרי חדשות ותיקים ומובילים אמורים להיות מהימנים (אך זה לא כולל שטחי פרסומות באתרים אלו. ראו הוזהרתם).
כאשר מדובר במקורות אחרים, אזי מומלץ בכל פה להצליב מידע שנתקלתם בהם אל מול מקורות אחרים.
- ידיעה בלעדית:
כאשר דבר-מה סנסציוני הוא אמיתי, סביר להניח שרבים ידווחו עליו.
ידיעה המופיעה רק במקום אחד, ובמיוחד ידיעה סנסציונית, היא חשודה.
- קשר לקוי בין המחבר לתוכן:
אנו מצפים לקשר סביר בין עיסוקו של המחבר (במידה שאנו יודעים מהו עיסוקו…) לבין תוכן פרסומיו.
לפיכך, כאשר כדורגלן מפרסם כתבה בענייני רפואה, אזי נכון להתייחס לפרסום בתור “מאמר דעה” בלבד, והרי לכל אחד יש זכות לדעה…
- נתונים הנראים מוגזמים:
מכירים את המשפט “כשמשהו נראה מוזר/טוב/רע מכדי להיות אמיתי, אזי הוא כנראה לא אמיתי”?
מדובר ב”כלל אצבע” שימושי.
נניח שנתקלתם בפרסום הגורס כי “תאונות דרכים הן סיבת מוות מובילה באוכלוסייה”.
לעומת זאת, אם תגלשו לאתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא הגורם המופקד על איסוף והצגת נתונים סטטיסטיים בישראל, אזי תגלו כי סיבת מוות מס’ 1 היא סרטן, סיבת המוות השנייה היא מחלות לב, ואילו תאונות דרכים אינן מופיעות אפילו בעשירייה הראשונה…
- אי התאמה בין נתונים למסקנות:
נניח שמישהו מפרסם כי “10% מאלו שחוסנו בחיסון X חלו במחלה, מול 33% תחלואה אצל אלו שלא חוסנו”, והמסקנה שלו היא “החיסון הינו בלתי יעיל”.
גבירותי ורבותי: אם בזכות החיסון יחלה רק 1 מכל 10 במקום 3 מכל 10, מדובר בהפחתה ניכרת בתחלואה!
זכותו של הכותב להיות מאוכזב מכך שהחיסון לא הפחית את התחלואה עוד יותר, אך להסיק מן הנתונים הנ”ל שהחיסון אינו יעיל, זה בערך כמו לומר “בשנים האחרונות קיימת ירידה בהכנסות השכירים, ולכן המסקנה היא שהשכירים מרוויחים יותר”…
נשמע לכם הגיוני???
- הטיה מובהקת:
כאשר מתקיים משפט לנאשם, תמיד יהיה תובע ותמיד יהיה סנגור, וגם יתקיים הליך בו שני הצדדים מציגים את טיעוניהם, ורק בסופו תתקבל מסקנה “אשם” או “זכאי”.
באופן דומה, כאשר מישהו דן בתזונה טבעונית מול תזונה של אוכלי כל, ומציג אך ורק יתרונות של טבעונות מול חסרונות בלבד של אכילת כל, אזי ברור שמדובר בהצגה בלתי מאוזנת, כלומר שקרית.
- שלילה גורפת של הקיים:
המדע והטכנולוגיה מתקדמים ומשנים את הדרך בה אנו תופסים את עצמנו ואת סביבתנו. כיום אנו יודעים דברים שלא ידענו בעבר, ובעתיד נדע, מן הסתם, דברים שאיננו יודעים כיום.
עם זאת, מרבית התגליות הן בגדר התקדמות קלה. יש מעט מאד תגליות שהופכות על פיו את הידע הקיים ומשנות סדרי עולם. לכן, כאשר אתם שומעים על משהו באמת מהפכני (ו”מהפיכת מחירים בסופרמרקט” היא לא באמת מהפיכה…), תתחילו בהטלת ספק. בהמשך, אם יתברר שזה אמיתי, אתם כבר תדעו…
איך כל זה קשור ל”אולד אאוט”?
ב“אולד אאוט” פייק ניוז מגיע מן הדרג הגבוה ביותר. המנהיג הכריזמטי, דיראק סורדר, מקדם אג’נדה אישית, לפיה הגמלאים הם האשמים במצב הכלכלי הרעוע של המדינה, והוא נוקט בצעדים מקצינים והולכים של תעמולה ואפליה, במגמה לנשל את הגמלאים מזכויותיהם ומנכסיהם, ובמקביל להמאיס אותם על שאר הציבור.
האם הדבר יעלה בידו?
התשובה, שהיא הרבה מעבר ל”כן” או “לא” נמצאת ב”אולד אאוט”.
בהצלחה!
לרכישת הספר אונליין בהנחה
נא להקליד שם פרטי ואימייל
קוד קופון יישלח לאימייל שהקלדתם
ואתם תועברו לאתר רכישת הספר